כשחיפשתי על תומס סטיוארט גיליתי שיש הרבה מאוד כאלה בעולם ואף אחד מהם הוא לא התומס סטיוארט הרלוונטי לעניינו.
יש כדורגלן מצפון אירלנד מספיק מפורסם כדי שיהיה עליו ערך בויקיפדיה (ויופיע ראשון בגוגל).
יש מתכנן חתונות אוסטרלי שתופס את המקום השני, יש זמר אמריקאי וצלם ופרופסור לרפואה משפטית ועוד ועוד...
יש מתכנן חתונות אוסטרלי שתופס את המקום השני, יש זמר אמריקאי וצלם ופרופסור לרפואה משפטית ועוד ועוד...
רק לאחר חיפוש מעמיק קצת יותר מצאתי את אשר חיפשתי.
תומס א. סטיוארט (נולד ב1948) הוא, בין היתר, המנהל של המרכז הלאומי לשוק בינוני באוניברסיטת אוהיו, ארה"ב. המרכז הוא מכון מחקרי העוסק באופן ייחודי בשוק "בינוני" (מבחינת היקף כספי ביחס לאמריקה). סטיוארט כתב שני ספרים במהלך חייו העוסקים בנושא ניהול ידע. הראשון, הון אינטלקטואלי: העושר החדש של הארגונים (Intellectual Capital: The New Wealth of Organizations), ראה אור ב1997 וספרו השני, עושר המידע: הון אינטלקטואלי וארגוני המאה ה21 (Wealth of Knowledge: Intellectual Capital and the Twenty-first Century Organization), יצא ב2001. באופן דיי ברור משמות הספרים, סטיוארט הוא חסיד של ניהול ידע (בהגדרתו הרחבה ביותר) ומאמין שע"י ניהול נכון של ידע, ניתן להגיע להישגים משמעותיים. סטיוארט מאמין כי העושר של המאה ה21 הוא לא עושר פיזי או פיננסי אלא עושר של מידע וכי ארגונים צריכים לעשות מעבר מניהול נכסים "ישן" להגדרתו לניהול ידע.
בספרו השני, תומס מגדיר עשרה עקרונות לניהול הון אינטלקטואלי והם מובאים כאן בתרגום חופשי שלי:
1. עובדים ולקוחות לא נמצאים בבעלות חברות. רק על ידי הכרה בטבע המשותף בין שני נכסים אלה ניתן להפיק מהם רוח.
2. על מנת להחזיק הון אנושי שמיש, חברה צריכה לרתום עבודת צוות, קהילתיות מקצועית ועוד אמצעים ללמידה בחוכמת המונים.
3. העושר בארגון נוצר בסביבת כישורים וכשרונות אשר נמצאים במשורה ובאופן מפוזר. חברות צריכות לזהות את הנכסים האנושיים הללו ולהשקיע בהם.
4. נכסים מבנים הם הנכסים הקלים ביותר לניהול אך הם גם הנכסים שהכי פחות מעניינים לקוחות.
5. יש לעבור מצבירת ידע בערימה "על כל מקרה" להחזקה ואחזקה של ידע שמיש ונגיש.
6. ידע ומידע יכולים וצריכים להחליף את הנכסים הפיזים והכספיים.
7. עבודת מידע היא עבודה תפורה במדויק.
8. כל חברה מוכרחה לבחון מחדש את השוק שלה על מנת למצוא מה המידע הקריטי ביותר עבודה.
9. התמקד בזרימת המידע ולא בזרימת החומר.
10. הון אנושי, הון מבני והון לקוחות קשורים זה בזה. לא מספיק להשקיע בכל אחד בנפרד.
התלבטתי האם לפרט על כל אחד בנפרד אך לאחר שהעתקתי אותם שוב בעת התרגום אני מבין ש"עשרת הדיברות" של סטיוראט הם דיי ברורים להבנה ולחיבור לנושא ניהול הידע. סטיוארט אמנם עוסק בדיברות אלו בתחום רחב מאוד של "מידע" החל מנתונים (לקוחות, עובדים...) ועד למסמכים של ממש (ניתוח שווקים). אך הרעיון שלו ברור.
ברגע שחברות יבינו שהנכס העיקרי שלהן הוא מידע ואנשים ולא מפעלים או ציוד ואפילו לא תוצרת הן יוכלו להפיק את המירב ממה שכבר יש להן בצורה טובה יותר מאשר כל שיטת ניהול שתתעלם מעובדה זו.
פרנסיס בייקון (איש אשכולות אנגלי 1561-1626) כבר כתב ב1597 בספרו Meditationes Sacrae כי ידע הוא כח (Scientia potentia est) והתכוון בדיוק למה שתומס סטיוארט מתכוון אליו כיום. ידע רלוונטי ובזמן הנכון יכול להיות משמעותי הרבה יותר מאשר עוד מפעל, עוד מכולה של ציוד או אפילו עוד כסף ממשי ביד. השיפור של סטיוארט לאמרה הוא שהידע כבר נמצא בארגונים. אמנם באופן מפוזר ונדיר אך הוא קיים ובחוכמה יעשה כל מנהל שידע למצוא את אנשי המתפח הללו ולהשקיע בהם על מנת שיוכלו להשתמש בידע הזה בזמן הנכון ובמקום הנכון.
שאלה נוספת שנשאלנו היא מי שהיא הנכון להיות מנהל הידע בארגון העוסק הייצור מכונות מתוחכמות. התשובה המתבקשת לאחר הפוסט של השבוע שעבר (https://rafishot.blogspot.co.il/2017/03/iso.html) היא שמנהל הידע בארגון חייב להיות אדם מוכשר מליבת העיסוק של הארגון ולא אדם צדדי אשר רק "מבין במחשבים". בדוגמה זו ניתן לבחור במהנדס טוב או אף במנהל כלשהו (כתלות בגודל הפרוייקט).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה