WAZE ויקיפדיה, טריפ אדוייזר, יוטיוב ומנוע החיפוש של גוגל. 5 שירותים מוכרים וטובים. כל אחד מהם בתחומו נחשב לטופ של הטופ ויש דבר אחד המשותף לכולם.
כולם מתבססים על מידע שמוזן אליהם מהציבור הרחב.
בWAZE המפות ונתוני הפקקים מוזנים ע"י המשתמשים עצמם. בויקיפדיה הערכים מוזנים ע"י המשתשמים. כנ"ל לגבי טריפ אדיווסור ויוטיוב ואף במידה מסויימת גם מנוע החיפוש של גוגל עובד על מיקור המונים היות והוא מחפש אתרים ע"י אלגוריתם מתוחכם המוצא רלוונטיות של אתרים על בסיס קישורים וכניסות אליהם.
בדוגמאות אלו ניתן לראות כי אתרים המתבססים על חוכמת ההמונים (crowdsourcing) מצליחים (כמובן ע"י אלגורתמים ותכנון נכון) לתת לאנשים בדיוק את המידע שהם רוצים ואיך שהם רוצים.
חכמת ההמונים מתבססת על הרעיון בו אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, הוא עדיין אדם אחד ותשובתו היא מוחלטת ובדידה. לעומת זאת, תשובה המורכבת מאנשים רבים "תהנה" גם מהאנשים שיודעים את התשובה, גם מהאנשים שלא יודעים כלום וגם מאנשים שיודעים חלקית. כלומר, באופן טבעי כשאנחנו משתמשים במיקור המונים אנחנו אמורים לקבל עקמת גאוס (התפלגות נורמלית) אשר התוחלת שלה צפויה להיות קרובה לתשובה האמיתית (או לתוצאה אשר ביקשנו). דוגמה לכך ניתן לראות ע"י ניסוי הפר (קישור לספין על הניסוי המקורי) אשר התקיים ע"י סיר פרנסיס גאלטון ב1907.
פרט לשימושים אשר דוגמאות לכך נתתי בתחילת הפוסט (עם האתרים), ניתן להשתמש בחוכמת ההמונים להרבה דברים. אחד מהם הוא להשתמש בחוכמת ההמונים עצמה על מנת לבצע פעולות.
שיטת אחת היא ע"י אתר fiverr. באתר זה אנשים נותנים משימות פשוטות לביצוע לאנשים אחרים ומשלמים סכום כסף קטן (בד"כ סביב 5$) עבור העבודה. בשיטה זו, במקום לשלם לאדם אחד סכום כסף גדול על מנת לבצע פעולה כלשהי ניתן לתת את העבודה למס' אנשים במקביל ובסופו של דבר לבחור את התוצאה המתאימה.
למשל, אם במקום לשלם 100$ למעצב גרפי על מנת לעצב לך לוגו לעסק תיתן את העבודה ל 10 אנשים בפרוייקט fiverr (שיעלו לך כ50$ בלבד) ובסופו של דבר תוכל לבחור לוגו אחד מבין 10 תוצאות. בשיטה זו הסבירות שתקבל לוגו שמוצא חן בעיניך גבוה יותר מאשר לתת את העבודה למעצב אחד.
מצד שני, בשיטה זו הסבירות שתקבל עבודה זבל גם גבוהה יותר היות ולא בטוח שמי שיקח את המשימה יודע לתכנן ולעצב לוגו. העקרון של השיטה טמון במילה "המונים". על פי אמיל בורל ב1913, אם תיקח אינסוף קופים ותתן להם אינסוף מכונות כתיבה, אחד מהן יכתוב את כל העבודות של ויליאם שייקספיר (קישור).
על פי השאלה המנחה, במידה והיית חברה הרוצה לבנות רובוטים והיית בוחר לעשות שימוש במיקור המונים, לאיזה חלק של הפרוייקט היית משתמש בהם?
לדעתי, התשובה קשורה לסוג הרובוטים ולמטרתם.
במידה ואני רוצה לבנות רובוטים הקשורים לתעשיה צבאית או רפואית למשל, יכול להיות שעדיף לא להשתמש במיקור המונים כלל או להגביל אותם ללוגו או משהו דומה שכזה. במידה והמטרת הרובוטים היא לבילוי ושעשוע (recreation) יכול להיות שהייתי נותן הרבה יותר חופש להמונים. אפשר למשל לתת את התוכנה לרובוטים בקוד פתוח בצורה רשמית וכך לתת פונקציונליות גבוהה הרבה יותר ממה שהייתי יכול לתכנן או לחשוב בעצמי (או בשם החברה).
כך או כך, סביר שלא הייתי נותן את התכנון הפיזי של הרובוט למיקור המונים היות והייתי רוצה שליטה טובה על החומרה.
שאלה מנחה נוספת הייתה על חיזוי שוק.
השאלה הייתה "עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק"
כמובן שבהתאם לנושא הפוסט, שיטה שאבחר תהיה ע"י חכמת ההמונים.
ניתן לבצע זאת ע"י חישובים מורכבים ע"י מגמות שוק וכו'. ניתן גם כן לתת את המוצרים למס' נסיינים רב ולאחר קבלת המשוב שלהם ניתן לחזות את הצלחת המוצרים.
בעולם התוכנה, ניתן לראות את השימוש בחכמה המונים בעזרת גרסאות אלפא, בטא וכו'. השיטה היא שנותנים את המוצר לנסיינים רבים והם כבר ידאגו ללחוץ על כל הכפתורים בכל הצירופים האפשריים על מנת לעלות על תקלות וגם לתת את חוות הדעת שלהם על איכות וכדאיות המוצר. בשיטה זו אני מראש (עוד לפני שיווק המוצר) יכול לדעת אם המוצר טוב, דרוש שיפור או שטות מוחלטת.
השאלה השלישית והאחרונה שקיבלנו הייתה על הסכנות במימון סטארטאפ ע"י מימון המונים. תחילה נסביר מעט על מימון המונים. מימון המונים (קישור) הוא ענף של חכמת המונים. הרעיו הוא שבמקום לבקש מימון מכמה גופים בודדים אשר צריכים לתת סכום גבוה (ולעיתים קשה להשגה) ניתן, ע"י אתרים יעודיים הקיימים באינטרנט, להציג את המוצר הסופי המבוקש (בצורה גרפית ויפה כמו לכל משקיע) ולבקש מכל אחד סכום קטן ע"י תשורות (או סתם מכתב תודה). ההגיון אומר שאם המוצר טוב ושווה, אנשים יהיו מוכנים לקנות אותו בpre order ובעצם לממן את פיתוח המוצר.
היתרונות ברורים. הרבה פרוייקטים אשר לא היו מקבלים בוודאות מימון יכולים להוכיח את הצלחת הפרויקט עוד לפני שהושקע ולו שקל אחד בפרוייקט.
הסכנה של מימון המונים הוא שאתה חייב לחשוף את הפרוייקט שלך בשלב מוקדם מאוד. וכך, יכול להיות שחברה עשירה בעלת יכולות תראה שיש לך פרוייקט שמצליח ושיש הרבה אנשים אשר מעניינים בפרוייקט שלך והיות והם בעלי ממון יש סכנה שהם יצאו עם מוצר דומה עוד לפניך ויקחו לך את הבכורה.
דוגמה יפה לסודיות שכזו הייתה עם הצגת האייפון המקורי ע"י אפל בשנת 2007.
עד הצגת האייפון, כל החברות בשוק הלכו לכיוון טלפונים שונה מהמוכר לנו כיום. לאחר הצגת הטלפון של אפל בהפתעה מוחלטת, וההצלחה המסחררת שהוא קיבל כל יצרני הטלפונים עברו לטלפונים דומים הכוללים מסך מגע על כל (רוב) הטלפון וביטלו כמעט לחלוטין את הכפתורים אשר היו קיימים עד אז ונחשבו "פסגת הטכנולוגיה".
כולם מתבססים על מידע שמוזן אליהם מהציבור הרחב.
בWAZE המפות ונתוני הפקקים מוזנים ע"י המשתמשים עצמם. בויקיפדיה הערכים מוזנים ע"י המשתשמים. כנ"ל לגבי טריפ אדיווסור ויוטיוב ואף במידה מסויימת גם מנוע החיפוש של גוגל עובד על מיקור המונים היות והוא מחפש אתרים ע"י אלגוריתם מתוחכם המוצא רלוונטיות של אתרים על בסיס קישורים וכניסות אליהם.
בדוגמאות אלו ניתן לראות כי אתרים המתבססים על חוכמת ההמונים (crowdsourcing) מצליחים (כמובן ע"י אלגורתמים ותכנון נכון) לתת לאנשים בדיוק את המידע שהם רוצים ואיך שהם רוצים.
חכמת ההמונים מתבססת על הרעיון בו אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, הוא עדיין אדם אחד ותשובתו היא מוחלטת ובדידה. לעומת זאת, תשובה המורכבת מאנשים רבים "תהנה" גם מהאנשים שיודעים את התשובה, גם מהאנשים שלא יודעים כלום וגם מאנשים שיודעים חלקית. כלומר, באופן טבעי כשאנחנו משתמשים במיקור המונים אנחנו אמורים לקבל עקמת גאוס (התפלגות נורמלית) אשר התוחלת שלה צפויה להיות קרובה לתשובה האמיתית (או לתוצאה אשר ביקשנו). דוגמה לכך ניתן לראות ע"י ניסוי הפר (קישור לספין על הניסוי המקורי) אשר התקיים ע"י סיר פרנסיס גאלטון ב1907.
פרט לשימושים אשר דוגמאות לכך נתתי בתחילת הפוסט (עם האתרים), ניתן להשתמש בחוכמת ההמונים להרבה דברים. אחד מהם הוא להשתמש בחוכמת ההמונים עצמה על מנת לבצע פעולות.
שיטת אחת היא ע"י אתר fiverr. באתר זה אנשים נותנים משימות פשוטות לביצוע לאנשים אחרים ומשלמים סכום כסף קטן (בד"כ סביב 5$) עבור העבודה. בשיטה זו, במקום לשלם לאדם אחד סכום כסף גדול על מנת לבצע פעולה כלשהי ניתן לתת את העבודה למס' אנשים במקביל ובסופו של דבר לבחור את התוצאה המתאימה.
למשל, אם במקום לשלם 100$ למעצב גרפי על מנת לעצב לך לוגו לעסק תיתן את העבודה ל 10 אנשים בפרוייקט fiverr (שיעלו לך כ50$ בלבד) ובסופו של דבר תוכל לבחור לוגו אחד מבין 10 תוצאות. בשיטה זו הסבירות שתקבל לוגו שמוצא חן בעיניך גבוה יותר מאשר לתת את העבודה למעצב אחד.
מצד שני, בשיטה זו הסבירות שתקבל עבודה זבל גם גבוהה יותר היות ולא בטוח שמי שיקח את המשימה יודע לתכנן ולעצב לוגו. העקרון של השיטה טמון במילה "המונים". על פי אמיל בורל ב1913, אם תיקח אינסוף קופים ותתן להם אינסוף מכונות כתיבה, אחד מהן יכתוב את כל העבודות של ויליאם שייקספיר (קישור).
על פי השאלה המנחה, במידה והיית חברה הרוצה לבנות רובוטים והיית בוחר לעשות שימוש במיקור המונים, לאיזה חלק של הפרוייקט היית משתמש בהם?
לדעתי, התשובה קשורה לסוג הרובוטים ולמטרתם.
במידה ואני רוצה לבנות רובוטים הקשורים לתעשיה צבאית או רפואית למשל, יכול להיות שעדיף לא להשתמש במיקור המונים כלל או להגביל אותם ללוגו או משהו דומה שכזה. במידה והמטרת הרובוטים היא לבילוי ושעשוע (recreation) יכול להיות שהייתי נותן הרבה יותר חופש להמונים. אפשר למשל לתת את התוכנה לרובוטים בקוד פתוח בצורה רשמית וכך לתת פונקציונליות גבוהה הרבה יותר ממה שהייתי יכול לתכנן או לחשוב בעצמי (או בשם החברה).
כך או כך, סביר שלא הייתי נותן את התכנון הפיזי של הרובוט למיקור המונים היות והייתי רוצה שליטה טובה על החומרה.
שאלה מנחה נוספת הייתה על חיזוי שוק.
השאלה הייתה "עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק"
כמובן שבהתאם לנושא הפוסט, שיטה שאבחר תהיה ע"י חכמת ההמונים.
ניתן לבצע זאת ע"י חישובים מורכבים ע"י מגמות שוק וכו'. ניתן גם כן לתת את המוצרים למס' נסיינים רב ולאחר קבלת המשוב שלהם ניתן לחזות את הצלחת המוצרים.
בעולם התוכנה, ניתן לראות את השימוש בחכמה המונים בעזרת גרסאות אלפא, בטא וכו'. השיטה היא שנותנים את המוצר לנסיינים רבים והם כבר ידאגו ללחוץ על כל הכפתורים בכל הצירופים האפשריים על מנת לעלות על תקלות וגם לתת את חוות הדעת שלהם על איכות וכדאיות המוצר. בשיטה זו אני מראש (עוד לפני שיווק המוצר) יכול לדעת אם המוצר טוב, דרוש שיפור או שטות מוחלטת.
השאלה השלישית והאחרונה שקיבלנו הייתה על הסכנות במימון סטארטאפ ע"י מימון המונים. תחילה נסביר מעט על מימון המונים. מימון המונים (קישור) הוא ענף של חכמת המונים. הרעיו הוא שבמקום לבקש מימון מכמה גופים בודדים אשר צריכים לתת סכום גבוה (ולעיתים קשה להשגה) ניתן, ע"י אתרים יעודיים הקיימים באינטרנט, להציג את המוצר הסופי המבוקש (בצורה גרפית ויפה כמו לכל משקיע) ולבקש מכל אחד סכום קטן ע"י תשורות (או סתם מכתב תודה). ההגיון אומר שאם המוצר טוב ושווה, אנשים יהיו מוכנים לקנות אותו בpre order ובעצם לממן את פיתוח המוצר.
היתרונות ברורים. הרבה פרוייקטים אשר לא היו מקבלים בוודאות מימון יכולים להוכיח את הצלחת הפרויקט עוד לפני שהושקע ולו שקל אחד בפרוייקט.
הסכנה של מימון המונים הוא שאתה חייב לחשוף את הפרוייקט שלך בשלב מוקדם מאוד. וכך, יכול להיות שחברה עשירה בעלת יכולות תראה שיש לך פרוייקט שמצליח ושיש הרבה אנשים אשר מעניינים בפרוייקט שלך והיות והם בעלי ממון יש סכנה שהם יצאו עם מוצר דומה עוד לפניך ויקחו לך את הבכורה.
דוגמה יפה לסודיות שכזו הייתה עם הצגת האייפון המקורי ע"י אפל בשנת 2007.
עד הצגת האייפון, כל החברות בשוק הלכו לכיוון טלפונים שונה מהמוכר לנו כיום. לאחר הצגת הטלפון של אפל בהפתעה מוחלטת, וההצלחה המסחררת שהוא קיבל כל יצרני הטלפונים עברו לטלפונים דומים הכוללים מסך מגע על כל (רוב) הטלפון וביטלו כמעט לחלוטין את הכפתורים אשר היו קיימים עד אז ונחשבו "פסגת הטכנולוגיה".
בשורה התחתונה, היתרונות במיקור (ומימון) המונים נוגע לכך שכל אינדיבידואל יכול לעשות מעט עבור פרוייקט כלשהו אבל סכום האנשים יכול לתת סכומים ועבודה נכבדת.
החסרונות של ההמונים טמונים בכך שהם "המונים" על כל המשתמש מכך. כולים יודעים מה אתה עושה, כולם יכולים לתרום גם אם הם לא מבינים כלום וצריך לדעת אם הפרוייקט כדאי למיקור המונים או לא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה